השבוע נתקלנו במשפט שהפך לנו את הראש.
אינשטיין, אולי האדם האינטליגנטי ביותר בתולדות האנושות, טוען שהדרך הטובה ביותר למדוד אינטליגנציה של אנשים היא באמצעות מידת היכולת שלהם להשתנות.
כן, לא ציון פסיכומטרי, לא כישורי שפה, לא כישורים לוגיים או מתמטיים ואפילו לא האינטליגנציה שנחשבת היום לחשובה מכל – האינטליגנציה הרגשית, אלא דווקא תכונה שאין כמעט מבחן רשמי שבודק אותה – הפתיחות לשינויים.

אינשטיין, ממשיך למעשה את צ'ארלס דרווין, שאמר שהתכונה החשובה ביותר להישרדות היא לא חוזק פיזי או אינטליגנציה, אלא סתגלנות, כלומר היכולת להשתנות בהתאם לנסיבות.
בעולם עסקי וחברתי היפר-דיגיטלי וסופר טכנולוגי, שמשתנה כמעט על בסיס יומי, האמירה שלו נראית היום נכונה מאי פעם.