היסטוריטלינג – איך "מלאך המוות" כתב מחדש את הסיפור שלו?

לפני כמה ימים צפינו בסרטון משעשע שפרסמה אוניברסיטת סטנפורד: חוקר כלכלה מגיע לביתו של שותפו למחקר כדי להודיע לו שהשניים זכו בפרס נובל. הנובל ידוע בתור הפרס החשוב בעולם: הוא ניתן לחוקרים וליוצרים שהשפיעו משמעותית על עתיד האנושות וכרוכים בו פרס כספי נאה, טקס חגיגי וכבוד גדול.

כל זה – מתֹוך מפעל חיים של אדם שכמעט ונזכר בספרי ההיסטוריה כ"סוחר המוות".

אלפרד נובל היה כימאי שוודי. אביו, מהנדס גשרים כושל, פתח מפעל למוקשים ימיים. הוא שאף לראות את בניו ממשיכים את העסקים המשפחתיים וכיוון אותו ללימודי הנדסה כימית. אלפרד למד וחקר את התחום, למד על חומר נפיץ בשם ניטרוגליצרין והחל לחקור את השימושים בו – במטרה למצוא דרך לגרום לו להתפוצץ באופן מבוקר. השימוש בניטרוגליצרין היה מסוכן וגרם להתפוצצויות במפעל המשפחתי, כאשר אחיו של נובל נהרג כתוצאה מאחת מהן. למרות זאת המשיך אלפרד במחקר, אותו ביצע על סירה באגם כדי להימנע מניסויים באזור מגורים, והצליח לבסוף למצוא דרך בטוחה לשימוש בחומר. הוא רשם פטנט על המוצר החדש – "דינמיט" – וחיכה לראות את כל מסילות הרכבת, הסכרים, הבניינים והדרכים שייבנו במהירות בעזרת המוצר החדש.

ואז הוא גילה שאוכלוסיית העולם רואה בדינמיט דרך מצוינת לפוצץ אויבים ולזרוע מוות וכאב בעולם. ההמצאה הגדולה שלו, המחקר המדעי המושקע של אלפרד, המוות של אחיו – הוסבו למקור הרס קטלני.

הגילוי הזה הוביל את אלפרד לדיכאון, וכאשר אחיו מת בשנת 1888 ועיתון צרפתי התבלבל ופרסם ידיעה בשם "סוחר המוות הלך לעולמו" הוא החליט לכתוב מחדש את הסיפור שלו. להותיר תרומה מספיק משמעותית, טובה באופן חד משמעי, עד שלא יוכלו להתייחס אליו רק כ"האיש שהמציא את הדינמיט ובגללו המלחמות הפכו לקטלניות יותר". בעקבות כך אלפרד הוריש את הונו הענק, 1.7 מיליון ליש"ט, לקרן שתישא את שמו ותעניק מדי שנה את פרסי נובל.

היום, הרבה לפני שנחשוב על נובל כעל ממציא הדינמיט, אנחנו חושבים עליו כעל האדם שתורם להתפתחות הידע האנושי. הוכחה מדהימה לכך שכמעט בכל מצב אפשר לכתוב מחדש את הסיפור שלנו.