יום חמישי, שבוע שעבר, בניו-המפשיייר, ארה"ב.

מישל אובמה נותנת נאום שיכול בהחלט להיות המסמר האחרון במרוץ לנשיאות של דונלד טראמפ. היא עושה את זה, כמו תמיד, ע"י כך שהיא קודם כל מדברת מהלב, מהמקום שהכי כואב לה, כאישה, כאימא וכאזרחית אמריקאית. שומעים את הרגש בקול שלה ופשוט אי אפשר להישאר אדישים, לא משנה בעד מי אתם.

הגברת הראשונה וכותבי הנאומים שלה מודעים היטב לעובדה שהיא מגיעה ממקום שונה משאר הקולות בשטח – ברק, ביל והילארי. בניגוד אליהם, היא לא נתפסת ע"י הציבור כפוליטיקאית, מה שמקנה לה אמינות וגורם לקהל להתייחס לדברים שלה אחרת, עם קצת פחות חשדנות.
היא ממנפת את העובדה הזו בדרך מאוד פשוטה, היא נצמדת לעובדות היבשות (ולא ממציאה מעשיות וסיפורים כמו טראמפ) והיא מקפידה לדבר ברמה האישית, עם אינטונציה ושפת גוף שממחישים את זה מצוין.