גורמים רבים כבר החלו בחשיבה נמרצת על הנושא, ואופציות רבות ומעניינות צצות: האם נאכל בשר מעבדה שמיוצר על ידי שכפול תאים, או שנעבור לחלבונים מהצומח? איך תיראה הצלחת שלנו בעתיד?
הטכנולוגיה נמצאת בראש תחומים רבים כל כך בחיינו, ואין סיבה שלא למנף אותה לעזרה ויצירת פתרונות בתחום המזון.

ישראל מצמיחה בשנים האחרונות תעשייה רעננה עם יותר מ-300 חברות כחול-לבן שמפתחות דברים שכנראה גם הדמיון הפרוע ביותר היה מתקשה לחשוב עליהם.
דוגמאות? יאללה:
? חברת Better Juice, שבוחנת את הרכבי מיצי הפירות במטרה להפחית כמות סוכר ולייצר מיצים בריאים יותר.
? חברת BioHarvest שמייצרת כמוסות מתאים צמחיים. הן בעלות הרכב תזונתי זהה ליין וענבים – אך ללא עודף הסוכר והאלכוהול, ומסייעות במניעת מחלות לב.
? חברת Tipa שעוסקת בייצור אריזות מזון מתכלות למניעת בזבוז פלסטיק מזהם.
? חברת יופיקס פרוביוטיקה המייצרת מעדני פירות בתוספת חיידקי פרוביוטיקה ללא מוצרים מהחי או סויה, על בסיס קטניות ורכיבים טבעיים.

את פעילות החברות הישראליות מאגד ומלווה מיזם אלפא שטראוס, ששם לו למטרה למנף את פעילות החברות למקסימום, לספק להן את מיטב העזרים ולחזק את תחום הפודטק הישראלי.

מה שמייחד את החברות האלו, מעבר להיותן מובילות טריות וצעירות בשוק טכנולוגיות המזון, היא הגישה. החוקרים בתחום יודעים כמה השפעה יש למהפכות שהפודטק יוביל ואיך פתרונות חדשים יתנו מענה קריטי לאוכלוסיות עצומות. רעב או שובע, בריאות או חולי – ההשפעה מדהימה. לכן האנשים מאחורי התעשייה מתנהלים באופן שקשה למצוא בחברות תעשייתיות אחרות. הברק בעיניים, והיחס ללקוחות, בולטים במיוחד.

בין היתר ניתן למצוא את רונן לביא מ-Yofix עונה על שאלות בפייסבוק בנוגע למוצר חדש שהשיקו לחנויות, וקובע מפגשים אישיים עם הצרכנים כדי למקסם את הטעם והרכב המוצר… כמה מפתחי טכנולוגיה כאלו ניתן למצוא?

ייצור של עוד גאדג'ט, אייפון או משחק מחשב הוא בהחלט עניין נחמד. אבל שינוי האופן בו מתנהל ייצור המזון בעולם, זו כבר השארת חותם בקנה מידה עולמי.
את המזון העתידי כבר ניתן להריח, אבל לנבא אילו המצאות פרועות יצטרפו אלינו – את זה כבר נשאיר לדמיון הפרוע ולתעשייה הישראלית המדהימה.