גם לנו זה קרה לפני חודש, כשפנתה אלינו עמותת א.ד.נ.מ שמגייסת משפחות אומנה עבור אלפי ילדים שזקוקים למשפחה כזו. החברים בא.ד.נ.מ סיפרו לנו על מה שהם עושים, על הקושי להסביר לאנשים מה זה בכלל אומנה ומה הצורך שיש בה, על האתגר שיש במציאת משפחות "נכונות" – כאלו שיודעות מצד אחד לקראת מה הן הולכות אבל מצד שני לא מפחדות לעשות את הצעד הזה. הם סיפרו על מפגשים מאוד מרגשים, מלאי אמוציות, אבל שלא מובילים ליותר משניים, שלושה גיוסים.

אחרי שהקשבנו לדברים, אמרנו להם שאומנה זה לא סיפור שצריך לספר מהזווית של הילדים עצמם והצרכים שלהם, אלו דברים שברורים לכולם. את הסיפור הזה צריך לספר מהצד של משפחת האומנה!

אומנה זה לא סיפור על עצב, על שמחה או רחמים. זה סיפור על שינוי ועל היכולת של כל אחד ואחת מאתנו להותיר חותם בעולם הזה, גם שנים רבות אחרי שנעזוב אותו. לעשות פה משהו עם משמעות אמיתית, לשנות חיים של מישהו ועל הדרך גם לשנות את החיים שלנו.

הנה, קחו לדוגמא את ג'ון לנון, שהיה בעצמו ילד אומנה בתקופה מסוימת בחייו.
מי יודע לאן הוא היה מתגלגל אילולא דודתו הייתה מאמצת אותו לחיקה לתקופה מסוימת בחייו. תחשבו על זה רגע, על כל ה- LET IT BE וה- Yellow submarine ששמעתם. על כל הפוסטרים של Abbey road ו- Sergeant pepper שתליתם על קירות החדר שלכם. כל הקונספירציות על פול מקרטני שכאילו מת ויוקו אונו שפירקה את ארבעת המופלאים, כל הקאברים, כל התמונות כל המורשת והמסורת של הביטלס.
עולם שלם שספק אם היה קיים בלי אותה דודה.

אנחנו כאן כדי להותיר חותם. אתם מוזמנים להצטרף.