6 טיפים לפרזנטציה מנצחת באמצעות סטוריטלינג מנצח
- מאת Leave a Mark
- 01/03/2023
סטוריטלינג זה קצת כמו סקס. כולם מדברים על זה, כולם רוצים את זה, אבל אף אחד לא באמת יודע מה זה. אז מה זה בעצם סטוריטלינג? סטוריטלינג זו היכולת להעביר מסרים בצורה סיפורית. היכולת לארוז 7 טון של מסרים, עובדות ונתונים לתוך סיפור כריזמטי חד וברור שמצליח להותיר חותם בפני הקהל.
בעולם, כבר מזמן הפנימו את החשיבות של בניית סטוריטלינג מנצח. בארץ, אנחנו רואים שרמת העניין עולה באופן משמעותי. על פי Google Trends, ממוצע החיפושים החודשיים בגוגל עבור המילה- סטוריטלינג כמעט הכפיל את עצמו מהרבעון הראשון של 2022 לרבעון הראשון של 2023.
2022– ממוצע החיפושים ברבעון הראשון עבור המילה סטוריטלינג עומד על 9
2023- ממוצע החיפושים ברבעון הראשון עבור המילה סטוריטלינג עומד על 16
אז הנה 6 טיפים שנכתבו על ידי אסף סידס, מייסד חברת הסטוריטלינג Leave a Mark. אחת מהחברות הראשונות בעולם העוסקות בתחום.
הרבה אנשים מאמינים שסטוריטלינג זו יכולת מולדת – או שיש לך את זה, או שלא. מכירים את זה שאתם רואים מציג או מציגה מדהימים ואתם תוהים איך הם עושים את זה? אז זה מאוד פשוט – הם מתאמנים. המון. מתי יודעים שזה מספיק? ברגע שאנחנו מרגישים שהטקסט הופך להיות חלק מאיתנו ואנחנו לא צריכים לנסות ולזכור מה אנחנו רוצים להגיד בכל חלק. המציאות מוכיחה אחרת – עם עבודה ואימון כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להיות סטוריטלרים הרבה יותר טובים.
אמא שלי לימדה אותי שזה לא מנומס לספר על עצמנו. אני מאוד אוהב ומעריך אותה אבל בכל הקשור לסטוריטלינג ופרזנטציות היא טועה. הרי המשקיע לו אנחנו מציגים ישקיע קודם כל בנו ורק אחר כך ברעיון שלנו, הבוס שלנו יאשר את התוכניות שלנו קודם כל בגלל שהוא מאמין בנו ורק אחר כך בתוכניות שלנו, וזה עובד בדיוק באותה צורה עם העובדים שלנו או עם הקולגות שלנו שילכו איתנו כי הם קודם כל מאמינים בנו ורק לאחר מכן אם הם מאמינים ברעיונות שלנו. אז הדבר המנומס לעשות הוא להציג את עצמנו, לספר על הניסיון שלנו ועל מה שהופך אותנו ראויים לאמון של מי שאנחנו מציגים מולו. הרי כשחושבים על זה, זה ממש לא מנומס לבקש ממישהו השקעה או אישור על תכניות מורכבות מבלי שהצגנו את עצמנו כמו שצריך.
אני ממליץ לכם לבנות מחסנית של סיפורים אישיים שאפשר לשלוף אותם כל פעם בהתאמה לחדר בו אתם מציגים. חשוב שתחפשו סיפורים שהם לא רק מעניינים אלא גם כאלה המציגים אתכם כאוטוריטה בתחום הרלוונטי לעיסוקכם.
איך מתחילים? תכירו את מודל ה- ME6, שיעזור לכם להוציא את הסיפור שלכם. המודל, שפותח בהשראתו של הסופר ארנסט המינגווי, מחייב אתכם לתמצת את הסיפור האישי שלכם ל-6 מילים בלבד, ועדיין להעביר את כל האינפורמציה הרלוונטית. פשוט דמיינו שאתם נמצאים בפגישה עסקית ויש לכם אפשרות להציג את עצמכם רק ב-6 מילים.
כשמספרים סיפור בדרך כלל קורים שני דברים:
הדבר הראשון הוא שהקהל נכנס למצב של מעורבות (Engagement). החלקים המשמעותיים במוח כמו המערכת הלימבית ומערכות נוספות, אשר אחראיות על קבלת החלטות, מתעוררות וזה מוביל אותנו לכך שהקהל שלנו איתנו.
הדבר השני שקורה זה שאנחנו מרגישים מאוד טוב. כי ברגע שנשים את הפוקוס שלנו על הסיפור, ולא על אלמנטים חיצוניים כמו איך לזוז בחדר או כמה חזק לדבר, נרגיש הרבה יותר נינוחים ונצליח להעביר את המסרים שלנו בצורה כריזמטית שמצליחה להותיר חותם אצל הקהל.
קחו לדוגמה את ברק אובמה, סטוריטלר מבריק, ששולט היטב בטכניקה. בסרטון תוכלו לראות אותו מספר על כלכלת ארה"ב באמצעות שימוש בסטוריטלינג.
קרה לכם שישבתם בחדר ישיבות או בכנס והרגשתם שהמציג או המציגה מספרים סיפור שלא נגמר? אז חלק מאומנות הסטוריטלינג היא אומנות הצמצום. האומנות לבחור להשאיר רק את המסרים הרלוונטיים ולספר אותם בצורה אפקטיבית. תכירו את מודל 3X3 שפיתחנו- המודל נשען על העובדה שיש לנו עד 3 מסרים להעביר תוך כדי פרזנטציה, וכל מסר מה- 3 מסרים אנחנו צריכים לבסס באמצעות 3 ביסוסים.
למה רק 3 מסרים? כי יותר מזה אף אחד לא יזכור. מחקרים מראים שעשר דקות אחרי הפרזנטציה אנחנו נוטים לשכוח 50% מהתוכן שלה, יום אחרי אנחנו שוכחים 75% מהתוכן ושבוע אחרי אנחנו שוכחים כבר 90% ממנה. במילים אחרות שבוע אחר כך אנחנו זוכרים רק 10% מהחומר שהועבר. המשמעות של זה היא, שאם נניח הצגנו במשך 30 דק', אז שבוע לאחר מכן מקבל או מקבלת ההחלטות יזכרו רק 3 דק' מהתוכן שהעברנו. הבחנה זו, מחייבת אותנו לבחור טוב טוב ומראש את מה שאנחנו רוצים שהקהל יזכור.
אבל זה לא מספיק רק לבחור את שלושת המסרים שאנחנו רוצים להעביר. אחרי שבחרנו אותם אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מספרים אותם בצורה אפקטיבית שמצליחה להותיר חותם. ופה נכנסים שלושת הביסוסים לכל מסר שאנחנו מעבירים – הביסוס הממלכתי, הביסוס האנושי והביסוס הפיקנטרי.
הביסוס הממלכתי: מציגים מחקרים ונתונים רשמיים שתומכים במסר שלנו.
הביסוס האנושי: מספרים את הסיפור מזווית אנושית שכל אחד יכול להתחבר אליה. זה יכול להיות הסיפור האישי שלכם, זה יכול להיות מתוך חוויה אנושית שכולם מכירים וזה אפילו יכול להיות סיפור שקראתם או ששמעתם, הרעיון הוא לתת לאנשים להתחבר לנושא לא רק ברמה השכלתנית אלה גם ברמה הרגשית.
הביסוס הפיקנטרי: פה אנחנו צריכים להפתיע את הקהל עם פיסת מידע חדשה/ מעניינת/ יצירתית/ מצחיקה. כזו שהם לא ציפו לה ושתגרום לקהל שלנו לגרד בראש ולהגיד "וואלה, באמת יש בזה משהו".
שלושת הביסוסים יחד נותנים עומק לטיעון ומייצרים אפקט תלת מימד, ומה שיפה בזה זו העובדה שאף אחד מהטיעונים לא מחזיק לבדו. אבל כאשר נותנים לשלושתם לעבוד יחד אנחנו ממש 'מדפנים' את המסר וכך מצליחים להפוך אותו למסר אפקטיבי.
הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לכם בזמן שאתם מציגים זה להתפזר. ברגע שקופצים מדבר לדבר אתם מאבדים קשר עם הקהל שכן הצלחתם "לכבוש" וכמו שאומר המשפט- "תפסת מרובה לא תפסת".
לכן, זה קריטי שהמסרים שלכם יהיו "מסרים כריזמטיים". מה זה אומר בדיוק? זה אומר שאם אתם רוצים להותיר חותם אמיתי בקרב הקהל שלכם, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם שהמסרים שלכם יהיו יבשים ולא מעניינים. המסרים חייבים "לגעת" לאנשים בקהל בקרביים.
ג'ון קנדי לא השתמש במילים מורכבות כמו "אנחנו צריכים להיות המדינה המובילה בעולם בכל תחום פיתוח וההכרות עם החלל", הוא אמר "היעד- להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום"". רוזוולט בכלל השתמש במשחק מילים "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך; שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך."
מה שעובד בפוליטיקה עובד גם במגזר העסקי – טרוויס קלאניק, המנכ"ל של אובר לדוגמה, משתמש במסר מאוד כריזמטי כשהוא מציג את החזון של החברה – "להפוך את התחבורה לאמינה כמו מים זורמים". באותה השפה אפשר גם להשתמש במונח צונאמי בעולם העסקי- "צונאמי של מידע" הוא מסר שמעביר בכריזמטיות את כמות המידע שאנחנו נחשפים אליו ביום, "אוביסיות של מערכת IT" מסר שמעביר בכריזמטיות שיש עודף של מערכות בארגונים. מסר כריזמטי לא חייב להיות רק עם סימן קריאה בסוף, הוא יכול לבוא גם עם סימן שאלה בסוף. אם לדוגמה אנחנו רוצים להציג שיש בעיה לחברות קטנות להגיע לחברות גדולות, נוכל להעביר את זה באמצעות שאלה כריזמטית "האם העולם באמת שטוח עבור חברות קטנות?". דרך נוספת לבנות מסר כריזמטי היא באמצעות הפתעה – נניח לפתוח את המצגת עם המסר "Waste is great" יהיה דרך מצוינת לספר על הסטארט-אפ המופלא שהופך זבל לגז בישול.
איך משתפרים בזה? מתרגלים – אנחנו קוראים לזה "סלוגנייז איט"
אם תתרגלו את הפרקטיקה הזאת מספיק פעמים, תוכלו "ללמד" את המוח שלכם לחשוב בתמצות ולזהות מה חשוב יותר ומה חשוב פחות במסר שלכם.
זוכרים את הנאום של ביבי באו"ם, זה עם הציור של הפצצה?
אם אתם זוכרים אותו, הרי שזה בעיקר בגלל שציינו פה את עניין הפצצה. ביבי היה יכול לנאום ולהעביר את המסר בצורה מעולה גם בלי הציור, אבל הוא בחר, במודע, לעלות אל בימת האו"ם עם קרטון ביצוע ועליו תמונה של פצצת Looney Tunes. ביבי עשה את זה כי היה ברור לו שאנשים מקשיבים יותר כשיש בסביבה אביזרים חזותיים, בעיקר כשהאביזרים האלו יוצאי דופן, לא שגרתיים ולא שכיחים בהרצאות.
סתיו שפיר למדה גם היא את כוחו של האביזר החזותי, כשהחליטה לעלות לנאום במשכן הכנסת כשבידיה ארגז מלא בחוברות ספר התקציב הישראלי, בכדי להעביר טוב יותר את המסר שלה שהתקציב ענק, אבל אף חלק בו לא מטפל בנושאים ראויים.
אז בפעם הבאה שאתם מתכוננים לנאום או להציג פרזנטציה חשובה, הכניסו אל סל הכלים שלכם עוד אלמנט אחד חשוב: עזרים ויזואליים. כשעושים בו שימוש מושכל ומתוזמן, הוא יכול לעשות פלאים לרמת הזכירות והבנת המסר של הפרזנטציה שלכם. אתם מציגים מוצר? תראו דמו שלו בפעולה. אתם מקדמים אג'נדה חברתית? תמחישו את הבעיה שאתם מנסים לפתור בדרכים יצירתיות. לדוגמה: אתם נואמים באו"ם כדי שידאגו לטיהור מי ברז במדינת עולם שלישי כך שיהיו ראויים לשתייה? קחו כוס עם מי ברז ותזמינו את היושבים בשורה הראשונה לשתות מהם.
רוצים לשמוע עוד, עבורכם או עבור החברה שלכם? שלחו לנו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
שתפו:
