בייסקאמפ נועד לסייע לבני נוער מהעוטף, שחייהם עברו טלטלה רבת מממדים. תרומתנו המרכזית הייתה בבניית סיפור העמותה, שפעילותה יצאה לדרך שבועות בודדים לאחר מתקפת הטרור בעוטף, ואנו ממשיכים לסייע ל"בייסקאמפ" בחידוד המסרים שלהם. אסף סידס, מנכ"ל ומייסד משותף של Leave a Mark אף הצטרף לוועד המנהל של העמותה.
אותם בני נוער, שבגיל ההתבגרות זקוקים באופן מיוחד לאוטונומיה ומרחב על מנת לבנות ולגבש את הזהות שלהם, מוצאים עצמם עקורים מבתיהם, חולקים חלל אחד עם משפחתם בדירות קטנות או בבתי מלון, ללא פרטיות וללא יכולת לייצר אוטונומיה.
במציאות הזו, אפשר לומר שהם חווים מספר משברים בו זמנית: משבר זהות, כשחייהם הקודמים אינם עוד ופרטיותם ניטלה מהם, משבר משפחתי, כשהיעדר החציצה בין ההורים לילדים פוגע גם בסמכות ההורית, ומשבר בקהילה, כאשר קהילות שלמות מהעוטף חוו אבדן, מצויות באבל, ונותרו ללא חדר אוכל, ללא גזבר וללא ראש קהילה תוך שבירה של התפקידים המסורתיים בקהילה.
המדינה, מנסה לתמוך בנערות ובנערים אלו בשתי דרכים עיקריות:
אלא שבפועל, אחוז הנשירה מבית הספר בקרב עקורים הגיע ל 51%, ובנוסף, בני נוער רבים, שלא מתחברים לשיח הטיפולי במופעיו השונים, נמנעים מלהגיע לטיפול.
כך למעשה, הפכו אלפי בני נוער נורמטיביים לנוער בסיכון: הם ישנים ביום וערים בלילה, מנותקים רגשית מההורים, רבים, כאמור, נפלטים מבית הספר או אדישים אליו, הם מחפשים ריגושים ומתדרדרים להתנהגויות קצה, ונמצאים בסכנה ממשית של התמכרות – ממסכים ועד סמים ואלכוהול. כ-47% מבני הנוער העקורים מהעוטף השתמשו באלכוהול וסמים, ולא פחות מ-20 אחוז מהם היו מעורבים בתקריות אלימות.
גם ברמה הרגשית הקושי הוא גדול – 60% מהם מרגישים בודדים, ולא פחות מ-46% מרגישים דיכאון וחרדה.
והשאלה המרכזית היא: אם אותם בני נוער מוותרים על האפשרות ללכת לטיפול, נושרים מבית הספר או אדישים אליו, מנותקים רגשית מההורים, כשהקהילות שלהם אבלות ושבורות אחרי אבדן, איך בכל זאת ניתן לעזור להם?
בדיוק לשם כך באה לעולם עמותת בייסקאמפ.
עמותת בייסקאמפ הוקמה על מנת להעניק לאותם בני נוער בסיס מחודש לתהליכים חינוכיים ורגשיים, ללוות אותם בעין הסערה, ולהעניק להם כלים חשובים שיסייעו להם לחזור לשביל חייהם בביטחון ובתקווה.
איך עמותת בייסקאמפ עושה את זה? ולמה שהיא תצליח במקומות בהם אנשי חינוך ואנשי הטיפול מתקשים לתת מענה?
ובכן, כיוון שבני הנוער לא נוטים לשתף פעולה עם שיח טיפולי ואדישים למדי לבית הספר, בייסקאמפ יצרו מודל שאותו מובילים, לרוב, מדריכים ומדריכות בשנות העשרים שלהם, שיודעים לדבר עם הנערים והנערות בגובה העיניים וליצור איתם חיבור ושיח ממקום אחר.
אותם מדריכות ומדריכים, שעוברים הכשרה מקיפה וייעודית, יעבדו פרטנית וקבוצתית עם בני הנוער, כשהפעילות שלהם מתבססת על ארבעה עקרונות עיקריים שבייסקאמפ פועלות לאורם:
ערן זהר, מייסד העמותה, מספר: "אנחנו מאמינים ב'חנוך לנער על פי דרכו' (משלי כ"ב, פסוק ו') ומאמינים שעבור כל נער ונערה יש ליצור נרטיב שונה וייחודי בתוך האירוע הקשה הזה, וזאת בהתאם לצרכיהם ולכוחותיהם. באופן כללי, אנחנו מגיעים לקהילות מתוך הבנה שאין לנו את התשובות למצב, וברור שבכל קהילה הצרכים הם שונים. על כן באים עם המון הקשבה, במטרה לייצר שיח ולמידה, כדי למצוא פתרונות ודרכי פעולה שמותאמים לצרכי הקהילה. עם אנשים טובים שמגיעים לייצר שותפות ולתמוך בקהילות לאורך זמן, אפשר לייצר שינוי חיובי".
הגישה של בייסקאמפ נשענת על כמה יסודות שמהווים, לשיטתם, מפתחות חשובים ביכולת לייצר שינוי.
שנית, הם מבינים שהנערים והנערות חוו משבר אמון רב ממדי, ולכן מנסים לשקם את האמון מולם בסבלנות, צעד אחר צעד.
שלישית, בייסקאמפ משקיעה רבות במדריכים ובמדריכות שלה: הם עוברים הכשרה מקצועית שבסופה הם מקבלים תעודה מקצועית מבית הספר להכשרות של מכון וינגייט, מקבלים סט עשיר של כלים ותמיכה מקצועית ממערך חינוכי שעומד לרשותם, וכן מקבלים ליווי רגשי שנבנה במיוחד עבורם לאור מורכבות המשימה.
בנוסף, בייסקאמפ יוצרת מאגר מידע שיאפשר להפיק תובנות, ללמוד ולהשתפר, לרבות סקרים, מדידה של well being ועוד.
זהר מסכם: "אנחנו שואפים לחבר קודם כל את בני הנוער לקבוצת השווים שלהם, אחר כך לקהילה, ובסופו של דבר לחברה הישראלית. המשימה והשאיפה שלנו היא להגיע לכל אחד ואחת מבני ובנות הנוער העקורים, לעזור להם להרגיש טוב, להשפיע באופן חיובי על סביבתם, ולטפח תחושות חוסן ומסוגלות שיאפשרו להם לצאת למסע חייהם ברגל בוטחת, על אף האירועים הקשים שחוו".
אנחנו ב-Leave a Mark גאים ללוות את זהר וחבריו במיזם המרגש שלהם, שמייצג את פניה היפות ביותר של ישראל לאחר הטבח המחריד בעוטף.
הלוואי שעבור אותם נערים ונערות, בייסקאמפ תהיה היד המושטת שמוציאה אותם לדרך חדשה ומיטיבה.
