איך הפכה אחריות תאגידית לקלף המנצח של ארגונים

חברים וחברות, אנחנו כנראה לא מגלים לכם פה סוד, אבל בעשורים האחרונים המודעות למחיר החברתי והסביבתי הכרוך בפעילות תאגידים הולכת וגוברת: הפרת זכויות אדם, ניצול עובדים, זיהום הסביבה וכו׳. עובדים, ספקים, צרכנים ומשקיעים החלו לדבר במושגים כמו "טביעת רגל פחמנית", "שקיפות מעסיקים" ו"אתיקה עסקית" והתחזקה הדרישה מהתאגידים להציג, מלבד המוצר, גם אימפקט חברתי ארוך טווח.

במילים פשוטות, קיימת ציפייה מחברות וארגונים "להתנדב" ולקחת אחריות חברתית-תאגידית (CSR) ליצירת ערך מוסף, לטובת הסביבה והחברה כולה. על פניו, נשמע כמו עוד הוצאה בתוך אוקיינוס של הוצאות בתקופה של מיתון. אבל אנחנו רוצים להציע זווית קצת אחרת לדברים שאפשר לשפר:

בתוך הארגון – רווחת עובדים, קידום ושוויון הזדמנויות, ניהול הוגן, אתיקה וכו', ומחוץ לארגון – פיתוח טכנולוגיה שמקדמת מטרות וערכים חברתיים כמו קיימות סביבתית, שוויון הזדמנויות ברפואה, קידום נשים, הנגשת שירותים לשכבות חלשות באוכלוסייה, פילנתרופיה ועוד.

אז הציבור מרוויח משמעות ושינוי אמיתי, אבל מה יוצא מזה לתאגידים?
על פי סקר שנערך על ידי מגזין ליברל בשיתוף IPANEL בשנת 2022, אשר בדק את השפעת הערכים על דפוסי צרכנות ועבודה של דור ה-Z, התברר שארגונים שלקחו אחריות ואימצו משמעות חברתית-סביבתית לפעילות העסקית שלהם, תרגמו את המשמעות לכסף, והרבה: כ-70% (!) מהנשאלים השיבו כי ישלמו יותר על שירות או מוצר מחברה, בזכות הזדהות עם ערכיה.

עוד יתרונות באימוץ משמעות לארגונים שלא חשבתם עליהם? קבלו:

גיוס עובדים – במחקר של מגזין ליברל, 72% מהנשאלים אמרו כי עשיית טוב היא ערך משמעותי בבחירת מקום עבודה, ו- 64% מהצעירים ישקלו לקבל שכר נמוך יותר בעבודה שמקדמת את ערכיה.

רווחה ושימור עובדים – ארגון ששם בראש סדר העדיפויות את רווחת העובדים וסביבת העבודה, מחזק את תחושת השייכות והנאמנות לארגון.

מוניטין ותדמית – ארגון שתומך בערכים חברתיים, פועל בשקיפות ובהוגנות, מצטייר באור חיובי, בונה חיבור רגשי אל המותג, ומותיר אימפקט לטווח ארוך. מישהו אמר הותרת חותם?

השפעה על שורת הרווח – למותג שיצר חיבור רגשי של צרכן, יש השפעה ישירה על ההחלטה של הצרכן להתקשר בעסקה. כך למשל, מחקר של חברת נילסן שנערך על 30,000 לקוחות ב-60 מדינות, הראה ש- 66% מהצרכנים מוכנים לשלם יותר (!) עבור מוצרים של ארגונים עם אחריות חברתית.

שער להזדמנויות עסקיות – לקיחת אחריות חברתית עשויה לפתוח דלתות לארגון, לסיקור תקשורתי או לשיתופי פעולה עסקיים עם ארגונים שפעילותם משלימה ולהגיע לקהל נוסף.

משיכת משקיעים – השתייכות למעגל אקסקלוסיבי של ארגונים הנמצאים בעדיפות בקרב משקיעים המעוניינים בפיתוח טכנולוגיות עם אימפקט חברתי, עם תרומה לסביבה וקידום מטרות חברתיות. למעשה, מגמת ההשקעה בארגונים שמקדמים אחריות חברתית נמצאת במגמת עלייה, וסך השקעה שעמד על 3 טריליון דולר ב- 2004 עלה ל -35 טריליון דולר ב- 2020 וצפוי לזנק ל-40 טריליון בשנת 2024.

ניהול סיכונים – ארגון ששם דגש על רווחת עובדים, הוגנות בשרשרת האספקה ושקיפות, מפחית באופן ניכר את הסיכון מתביעות ומשוכות רגולטוריות בתחום.

התייעלות וחסכון – ארגון שער למחיר הסביבתי ומכוון את פעילותו בהתאם, חוסך במשאבים, מייצר מודעות ומחנך להתייעלות וחסכון בקרב העובדים.

חדשנות ולמידה – יישום אחריות תאגידית משדר דאגה לעובדים, מעודד ללמידה ולהתפתחות, אישית וארגונית.

חברות ההייטק – האנשים הנכונים, בזמן ובמקום הנכון.
העובדה שהייטק עומד בחזית הפיתוח הטכנולוגי, יחד עם הכוח לרתום את הידע, הכישורים, הכסף הגדול והטכנולוגיה המתקדמת, לקידום מטרות וערכים חברתיים וסביבתיים – מקנה להייטק יתרון משמעותי, וחברות אלה נהנות מהשקעות בהיקף אדיר, תדמית חיובית, סיקור אוהד ותמיכה ציבורית.

לסיכום, התועלת שמניבה אחריות חברתית תאגידית, לכל קצוות המשולש – הארגון, העובדים והחברה, אינה משאירה עוד מקום להתלבטות, לארגונים משתלם מאד למלא תפקיד ביצירת ערך משותף.