מה שלרוב נמצא בבסיס הפעילות של מיתוג המעסיק הוא הצעת הערך הייחודית של אותו ארגון לעובדיו, מה שקרוי EVP – Employee Value Proposition.
לכל חברה יש הצעת ערך ייחודית שמספרת מדוע כדאי לעבוד דווקא אצלה.
זה יכול להיות תנאי העסקה יוצאי דופן, תחום פעילות מלא משמעות, קולגות מיוחדות במינן, תהליך פיתוח מקצועי מושקע שניתן לכל עובד.ת, תהליכי עבודה פורצי דרך ואטרקטיביים, או אפילו אווירה מסוימת שאין באף מקום אחר.
מה שבטוח, למנהלי מיתוג המעסיק כדאי לדעת מהי הצעת הערך הייחודית של הארגון, אחרת כל פעילות "שיווקית" שלהם תהיה גנרית וכנראה פחות אטרקטיבית בשוק.
״לכל חברה יש הצעת ערך ייחודית שמספרת מדוע כדאי לעבוד דווקא אצלה.״
מי שעוד חייב להכיר את ה-EVP, הוא כל מנהל בארגון. או מנהלת.
הסיבה לכך היא שהמנהלים הם אלו ש"מחזיקים" בהצעת הערך הייחודית של הארגון, הם אלו שאחראים לספק אותה לעובדים תחתם. ארגון יכול לדוגמא לשווק בשוק התעסוקה הצעת ערך של: שכר גבוה, פיתוח מקצועי ואווירת חברים. אך אם המנהלת הישירה לא דואגת שעובדיה ייהנו מקידום בשכר, מאפשרויות התפתחות שמותאמות להם ומנהלת את הצוות ברודנות – ההבטחה שבזכותה גויסו העובדים, מתנפצת לרסיסים והעזיבות לא יאחרו לבוא.
דוגמא אחרת היא ארגון ש"משווק" את הצעת הערך שלו בקרב עובדיו פנימה. ואם יש פער בין ההבטחה לבין מה שהמנהלים מקיימים בפועל, העובדים יגיבו מיד בציניות מרירה, שהיא בעצם סימפטום לחוסר אמון בארגון שלא מודע לעצמו. מה שגם לא מבטיח טובות.
״מה שבטוח, למנהלי מיתוג המעסיק כדאי לדעת מהי הצעת הערך הייחודית של הארגון, אחרת כל פעילות "שיווקית" שלהם תהיה גנרית וכנראה פחות אטרקטיבית בשוק.״