לפני שאנחנו עסק או ארגון, אנחנו בני אדם.
הארגון שלנו מורכב מא.נשים שהופכים אותנו למה שאנחנו.
ומה קורה בסיטואציה כל כך מורכבת וקשה כמו המציאות שאנחנו חווים כרגע?
איך מגלים סימפטיה והכלה לצוות? איך מדברים על עבודה? הרי הכל כל כך פרסונלי כל כך רגיש ושונה בין ארגון ופר אדם. איך אנחנו נותנים מקום לסיטואציה בזמן שאנחנו מנסים להבין את המצב העסקי החריג אליו נקלענו ולעשות את זה ברגישות ובהכלה?
טיפ 1:
לא לתקשר יותר מדי
ברמת כלל החברה, רצוי לבחור את הדברים שאנחנו רוצים לומר ולנסות לרכז את זה לתקשור יומי או לשני תקשורים ביום. מעבר לזה עדיף לתקשר ברמה המחלקתית/צוותית ע"י המנהלים הישירים.
טיפ 2:
חממו את הטון
אולי זה מובן מאליו, אבל חשוב לזכור שאמפטיה זה הדבר הכי חשוב שניתן לשדר כרגע. מדובר סיטואציה נוראית ובלתי מוכרת, כל אחד מגיב אליה אחרת, לכן מומלץ להתחשב בכולם ולהציע סיוע בכל הזדמנות.
טיפ 3:
איוורור לצוות
מנהלים יכולים לשנות קצת את אופיה של קבוצת הוואטסאפ הצוותית בימים אלו. אפשר לתת לה להיות טיפה פחות עסקית וקצת יותר חברתית, שיתופית ומכילה. לחילופין, אפשר לפתוח קבוצה ייעודית לתקופה זו שבה יוכלו לאוורר מחשבות, רגשות, עדכונים וחוויות. המטרה היא לאפשר פלטפורמה של תקשורת bottom-up שבה שומעים את קול העובדים, צרכים, ציפיות וכדומה, וכמובן לנסות לענות עליהם ככל שניתן.
טיפ 4:
הציעו עזרה ברורה
מומלץ להכין רשימה של אנשי סיוע, למי אפשר לפנות ומתי, ולפרסמה בסופו של כל תקשור.
למשל: סיוע בנושאי העבודה – נציג משאבי אנוש; סיוע נפשי – ער"ן 1201*, נט"ל 1-800-363-363.
כל חברה ותחומי העזרה שהיא מציעה.
טיפ 5:
צלצלו לעובדים
טיפ למנהלי תקשורת, וגם כאשר אין מנהלי תקשורת.
השיחות האישיות עם הא.נשים הן הברומטר והשיקוף הכי טוב לתחושות, לצרכים, ולציפיות.
מומלץ לדבר עם עובדים מכל הדרגים בחברה, כדי להרגיש את הדופק הארגוני
וכמובן אח"כ לתקשר זאת כלפי מעלה בארגון.
שנדע ימים טובים ובטוחים במהרה,
ליב א מארק.