יעל, ספרי על רגע בקריירה שלך שבו הבנת לראשונה שלמילים, מסרים וסיפורים יש כוח אמיתי לשנות מציאות עסקית?
אם היו שואלים אותי אם אני מאמינה שאמצא את עצמי בעולם הסטוריטלינג וההדרכה, לא הייתי מאמינה. במשך 15 שנה עבדתי בבנק כסוחרת בחדר עסקאות מט"ח – עולם כבד של מספרים ורגולציה ובהדרכה בה פיתחתי סדנאות בנקאיות מגוונות ובהמשך תוכניות פיתוח עובדים ומנהלים.
יום אחד ביקשו ממני להעביר הרצאה על גידור סיכונים במט"ח. זה נושא סופר קשה אז במקום להתמקד בחומר עצמו, התחלתי לחשוב על האנשים שיושבים מולי. מי הם? איפה הם הולכים לאבד אותי? איך אפשר לקחת משהו שנשמע מסובך ולהפוך אותו לפשוט וברור?
אני זוכרת את הרגע שבו ראיתי את המבט שלהם משתנה, מ-"זה גדול עליי" ל- "וואלה… אני מבין."
זה היה רגע מכונן עבורי. הבנתי שלפעמים הבעיה היא לא במורכבות של הנושא, אלא בדרך שבה אנחנו מעבירים אותו. כשמסר מדויק פוגש את הקהל הנכון – משהו נפתח.
"הבנתי שלפעמים הבעיה היא לא במורכבות של הנושא, אלא בדרך שבה אנחנו מעבירים אותו. כשמסר מדויק פוגש את הקהל הנכון – משהו נפתח."
ואז התאהבתי בעולם הלמידה. ככל שהעברתי יותר הרצאות, סדנאות והכשרות, הבנתי שזו תשוקה שלי. גם היום, אחרי מאות הכשרות, יש לי את אותו כיווץ קטן בבטן ועד היום אני שואלת את עצמי את אותה השאלה לפני כל מפגש: מי הקהל שאפגוש היום? האם התוכן מותאם אליו? האם אפשר לזקק עוד את המסר כדי שידבר בדיוק אליו?
ואין תחושה שמשתווה לרגע שבו אנשים יוצאים מהכשרה ואומרים: "עשית לי סדר." לדעת שהצלחת להזיז משהו אצל מישהו, לתת לו ערך אמיתי או לגרום לו לראות את הדברים אחרת – זו הסיבה שאני עושה את מה שאני עושה.
ההבנה הזאת גם הובילה אותי לקבל את אחת ההחלטות הכי משמעותיות בחיים שלי. אחרי 15 שנה בבנק, עם ביטחון תעסוקתי ומסלול ברור, החלטתי לעזוב. לא חיכתה לי עבודה אחרת, והרבה אנשים שאלו אותי אם אני בטוחה. גם אני פחדתי. אבל אמרתי לעצמי: "יעל, את מאמינה ביכולות שלך. קחי את מה שבנית לאורך השנים ותני לו הזדמנות."
היום, במבט לאחור, זו אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי. עברתי מעולם בנקאי מסורתי והיררכי ל-Leave a Mark – שינוי של 180 מעלות. היום, כשותפה בחברה, אני זוכה לעזור לאנשים ולארגונים לזקק את המסרים שלהם, להתחבר לאנשים שמולם, ובסופו של דבר להגיע לתוצאות עסקיות טובות יותר. מבחינתי, זו בדיוק העוצמה של תקשורת טובה.
ש: את אומרת שסטוריטלינג הוא לא "סופט סקיל" (Soft Skill) אלא "פאוור סקיל" (Power Skill) מהחשובים ביותר בארגון. למה האבחנה הזו כל כך חשובה לך, ומול אילו תפיסות שגויות בשוק את מוצאת את עצמך נלחמת הכי הרבה?
לכן אני מקפידה לקרוא לסטוריטלינג Power Skill ולא Soft Skill.
כשאומרים "סופט סקיל", אנשים חושבים על משהו שנחמד שיהיה. יכולת שעוזרת להעביר מצגת קצת יותר מעניינת או לספר סיפור אישי. אבל בעיניי, זו אחת היכולות העסקיות החשובות ביותר שיש היום.
אנחנו חיים בתקופה שבה כולם מוצפים. אין לאנשים זמן וסבלנות, והקשב שלהם מתחלק בין עשרות מסכים, פגישות והודעות. בתוך הרעש הזה, מי שמצליח לעצור לרגע את הקשב של האדם שמולו, לזקק את המסר ולהעביר אותו בצורה פשוטה, ברורה ומדויקת, מנצח.
אני רואה את זה כל הזמן – יזמים שמגייסים השקעות עוד לפני שיש מוצר, חברות שנמכרות על סמך חזון, מנהלים שצריכים לרתום עובדים לשינוי, אנשי מכירות שבונים אמון בתוך דקות ספורות… בכל אחד מהמקרים האלה, מה שמכריע הוא לא רק מה אתה יודע – אלא איך אתה מצליח לגרום לצד השני להבין, להתחבר ולפעול.
"אנשים לא צריכים עוד מידע. יש להם מספיק ממנו. הם צריכים מישהו שיעשה להם סדר. וזה בדיוק המקום שבו סטוריטלינג הופך מ'סופט סקיל' ל'Power Skill'."
בסופו של דבר, אנשים לא צריכים עוד מידע. יש להם מספיק ממנו. הם צריכים מישהו שיעשה להם סדר.
וזה בדיוק המקום שבו סטוריטלינג הופך מ"סופט סקיל" ל"פאוור סקיל". כי כשאנשים מבינים טוב יותר – הם מקבלים החלטות טובות יותר, משתפים פעולה טוב יותר ומייצרים תוצאות עסקיות טובות יותר.
זו היכולת לקחת רעיון מורכב, לזקק אותו למה שבאמת חשוב, להתאים אותו לקהל היעד, ולהעביר אותו כך שהשורה התחתונה תהיה ברורה, מחוברת ובעלת משמעות.
ש: את עובדת לאורך השנים עם הארגונים הגדולים והמורכבים בישראל. תוכלי לקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של הדרכה מורכבת במיוחד? כזו שהתחילה אולי עם צוות סקפטי לחלוטין, ואיך הפיצוח של התוכן שינה את התמונה?
זו גם הסיבה שאנחנו מתחילים מלשאול "מה אתם מנסים לשנות בארגון?". רק כשמבינים את האתגר האמיתי, אפשר לבנות למידה שתייצר אימפקט.
אחד הסיפורים שאני הכי אוהבת לשתף מתוך העבודה שלנו ב-Leave a Mark ממחיש בדיוק את זה:
במהלך סדנת הנהלה שעסקה בהעברת מסרים, התרחש אירוע שאף אחד לא יכול היה לתכנן. המנכ"ל, שהיה רגע לפני פרישה, והסמנכ"ל שהיה אמור להחליף אותו, נקראו מחוץ לחדר. כשהם חזרו, הם הודיעו להנהלה שבסופו של דבר מונה מנכ"ל חדש מבחוץ.
ברור לכולם שבאותו רגע אף אחד כבר לא היה פנוי לעוד שקף במצגת.
באותו רגע הסדנה הפסיקה להיות תרגול והפכה למציאות.
"בעיניי, זו המהות של למידה אפקטיבית: לא להיצמד למצגת, אלא לדעת לעצור, לקרוא את החדר ולהבין מה הארגון באמת צריך עכשיו."
בעיניי, זו המהות של למידה אפקטיבית. לא להיצמד למצגת, אלא לדעת לעצור, לקרוא את החדר ולהבין מה הארגון באמת צריך עכשיו. לפעמים התוכנית שבנינו היא רק נקודת הפתיחה. הערך האמיתי נוצר ביכולת להגיב למה שקורה בזמן אמת.
זו גם הסיבה שאני כל כך מאמינה שהדרכה היא לא מטרה בפני עצמה. כשעושים אותה נכון, היא הופכת לכלי שמסייע לארגונים להתמודד עם האתגרים הכי אמיתיים שלהם.
אני גאה בכך שכ-85% מהלקוחות שלנו הם לקוחות חוזרים – מבחינתי זו עדות לא רק לאיכות העבודה, אלא בעיקר לאמון שנבנה לאורך זמן.
ש: איך נראה תהליך פיתוח התוכן הייחודי שלך? כשאת מגיעה לארגון חדש, איך את מזקקת את הצרכים שלו והופכת אותם למערך הדרכה חיה, נושמת וכזו שלא נראית כמו עוד מצגת משעממת?
הרבה מהלקוחות שלנו מגיעים אליי עם התלבטות או אתגר ואני מאוד אוהבת להיות עבורם סוג של Trusted Advisor.
יש לנו צוות טריינרים יוצא דופן. אנשים שחיים אנשים, שחיים במה, ובעיקר – אנשים שהם Walk the Talk. אלה אנשים שנכנסים לחדר והמשתתפים מיד מרגישים שיש להם מה ללמוד מהם, לא רק בגלל הידע שלהם אלא בגלל הנוכחות והיכולת שלהם להתחבר לקהל.
אנחנו עובדים עם מתודולוגיות שפיתחנו לאורך שנים, שהן הבסיס המקצועי שלנו ושנותנות לאנשים כלים פשוטים ויישומיים. אבל המתודולוגיה היא רק המסגרת. הדוגמאות, התרגילים, מקרי הבוחן והשפה משתנים בכל פעם בהתאם לארגון, לקהל ולמה שאנחנו מגלים בתהליך ההכנה.
כי בסופו של דבר, גם ההדרכה הכי טובה לא יכולה להיות תסריט סגור. אתה יכול להגיע הכי מוכן בעולם, ואז להיכנס לחדר ולראות סימני שאלה, התנגדות או צורך אחר שלא צפית. שם נמצא הקסם – ביכולת לקרוא את החדר, להיות אג'ילי, לשנות ולהתאים בזמן אמת.
ש: בסופו של דבר, מנהלים בכירים ומנהלי כספים רוצים לראות שורת רווח ותוצאות. איך את מתווכת להם שסטוריטלינג ותרבות תקשורת נכונה מתורגמים ישירות ליעדים עסקיים?
אנחנו רואים את זה ברמות הכי גבוהות של עולם העסקים: חברות ציבוריות משקיעות היום מחשבה אדירה בדרך שבה הן מספרות את הסיפור שלהן בדוחות הכספיים ובמפגשים עם משקיעים, כי הן מבינות שהמספרים הם רק חלק מהתמונה. הדרך שבה מצליחים להסביר את החזון, הכיוון והערך משפיעה על האופן שבה אנשים תופסים את החברה.
בסופו של דבר, כל אינטראקציה היא הזדמנות. השאלה היא האם אנחנו מגיעים אליה מוכנים.
"סטוריטלינג זו לא תכונה מולדת ששייכת רק לאנשים כריזמטיים. זו מיומנות. זה שריר שאפשר לפתח, לתרגל ולהשתפר בו."
החדשות הטובות הן שזו לא תכונה מולדת ששייכת רק לאנשים כריזמטיים. זו מיומנות. זה שריר שאפשר לפתח, לתרגל ולהשתפר בו.
וזו בדיוק הסיבה ש-Leave a Mark קיימת. אנחנו רוצים לתת לאנשים את היכולת הזאת – להיות אפקטיביים יותר בכל מקום שבו הם צריכים להשפיע: בפגישה עם לקוח, מול הנהלה, בכנס, בהאקתון, בשיחת משוב או בכל רגע שבו יש להם משהו חשוב להגיד.
כשארגון משקיע ביכולת הזאת של העובדים שלו, זו אחת המתנות הכי גדולות שהוא יכול לתת להם. כי זה כלי שילך איתם הרבה מעבר להכשרה עצמה, הוא ישרת אותם בכל תפקיד ובכל שלב בקריירה.
ש: אם מנהל/ת בארגון גדול קורא/ת את הכתבה הזו עכשיו ורוצה לחזק את ה'פאוור סקילס' של הצוות שלו מחר בבוקר – מה הצעד הראשון, הכי פרקטי, שאת ממליצה לו לעשות?
הצעד הראשון הוא לעצור ולשאול: "מה אנחנו רוצים להשיג?"
הרבה פעמים בארגונים ישר קופצים לתוכן – בונים מצגת, מכינים מסמך, מתכננים פגישה או הדרכה. אבל לפני הכול צריך לעצור ולדייק את המטרה:
מה אנחנו רוצים שאנשים יבינו? מה אנחנו רוצים שהם ירגישו? ומה אנחנו רוצים שהם יעשו אחרת בעקבות המסר הזה?
היום הכל אישי – אנחנו לא בעולם של B2B או B2C, אנחנו בעולם של H2H – אנשים לאנשים – והעברת מסרים היא כלי סופר חשוב באינטראקציות האלו.
כי סטוריטלינג ותקשורת הם לא משהו ששומרים רק למצגות גדולות. זה שריר שמתפתח בכל אינטראקציה.
ש: כשעובד או מנהל יוצא מהדרכה שלך או מפעילות תקשורת שהובלת, מה המחשבה או התחושה הכי חשובה שאת רוצה שהוא ייקח איתו הביתה?
הייתי רוצה שהוא יצא עם תחושה של: "אני יכול לעשות את זה."
הרבה אנשים חושבים שתקשורת טובה, הצגה מול קהל או יכולת להעביר מסר הם דברים שנולדים איתם – או שיש לך את זה או שאין לך.
המטרה שלי היא שאנשים יצאו לא רק עם מודל או כלי עבודה, אלא עם יותר ביטחון ועם הבנה שיש להם יכולת להשפיע יותר ממה שהם חשבו.
שידעו שהם לא צריכים להיות האנשים הכי כריזמטיים בחדר כדי להשפיע. הם צריכים להבין את הקהל שלהם, לדייק את המסר שלהם ולהביא את עצמם בצורה אותנטית.
"שינוי גדול מתחיל דווקא ברגע קטן – כשמישהו מצליח להסביר רעיון שהיה לו בראש, לרתום אדם נוסף אליו, או פשוט להרגיש שסוף סוף הקשיבו לו והבינו אותו."
בסופו של דבר, זה הדבר שאני הכי רוצה שיישאר להם: שכל אחד יכול להשאיר חותם.
לפעמים שינוי גדול מתחיל דווקא ברגע קטן – כשמישהו מצליח להסביר רעיון שהיה לו בראש, לרתום אדם נוסף אליו, או פשוט להרגיש שסוף סוף הקשיבו לו והבינו אותו.
כל אחד יכול להותיר חותם – אנחנו רואים את הסטוריטלרים הגדולים, אם זה בעולם העסקים או בפוליטיקה, איך הם היו בתחילת הדרך ואיך הם השתפרו והשתדרגו. הם הבינו את הכוח של העברת מסרים – אם זה סטיב ג'ובס, מישל אובמה, ועוד רבים וטובים שהשכילו להבין שהעברת מסרים היא סופר קריטית. וזה לא אם אתה ביישן או לא – זה אם אתה מגיע מוכן מספיק, ובטוח בתוכן שלך – זה ימנף את ההצלחה.
ש: יעל, לסיכום – איך ה'Power Skill' הזה בא לידי ביטוי מחוץ למשרד, בחיים האישיים או בבית? האם זה עוזר לך לפתור ויכוחים משפחתיים, או שאולי תפסת את עצמך פעם עושה 'זיקוק מסרים' לבן הזוג או לחברים?
אחד הדברים שאני אוהבת בסטוריטלינג הוא שברגע שמבינים אותו לעומק, אי אפשר להשאיר אותו רק בחדרי ישיבות או בהדרכות. בסוף, זה כלי לחיים כי כולנו מספרים סיפורים כל הזמן – לאחרים, אבל גם לעצמנו.
אם יש משהו שאני לוקחת איתי גם הביתה, זו ההבנה שלפני שמספרים סיפור – צריך להקשיב לסיפור של הצד השני, ואף פעם לא להניח הנחות. אנחנו עושים את זה כל הזמן: מפרשים תגובות, משלימים לבד את החסר, בונים סיפור שלם בראש – ולפעמים מגלים שהסיפור שסיפרנו לעצמנו בכלל לא היה נכון.
מישהו לא חזר אלינו? אנחנו מניחים למה.
מישהו הגיב בצורה מסוימת? אנחנו מיד מפרשים את הכוונה שלו.
אבל הרבה פעמים, כל מה שצריך לעשות הוא לעצור ולשאול. להיות סקרנים. להבין שיש עוד אפשרויות ועוד סיפורים שאנחנו עדיין לא מכירים, וזה נכון בבית, בעבודה ובכל מערכת יחסים.
הדבר השני שאני מאוד מאמינה בו הוא לא לפחד לכתוב לעצמנו סיפור חדש.
אני חושבת שאחת המלכודות הכי גדולות שלנו היא להישאר במקום שבו אנחנו כבר טובים, רק כי הוא מוכר ובטוח. גם הבחירה שלי לעזוב אחרי 15 שנה את העולם הבנקאי ולעבור ל-Leave a Mark הייתה בדיוק כזו. היה שם פחד, היו שאלות, והייתה גם הרבה אי-ודאות. אבל הייתה גם אמונה שאפשר ללמוד, להתפתח ולבנות משהו חדש. אני מאמינה מאוד בלהעז. לנסות. לטעות. ללמוד מהדרך ולשדרג כל הזמן את היכולות שלנו.
אם יש משהו שלמדתי מסטוריטלינג, זה שהסיפור שלנו אף פעם לא סגור. אנחנו כל הזמן יכולים לדייק אותו, לשנות כיוון ולהוסיף פרקים חדשים.
"בבית אין הכנה מוקדמת, אין מצגת ואין אג'נדה. ושם נמצא המבחן האמיתי: לדעת להקשיב, להיות נוכחת, ולזכור שלא כל דבר צריך לפתור מיד."
אבל האמת היא שהקהל שהכי מאתגר אותי הוא כנראה הילדים שלי. וכן, לפעמים אני מוצאת את עצמי עושה "זיקוק מסרים" גם בבית 😊.
כי מול לקוחות אפשר להתכונן, להבין את קהל היעד ולבנות תהליך. בבית אין הכנה מוקדמת, אין מצגת ואין אג'נדה. אז אני עוצרת ושואלת את עצמי: מה אני באמת רוצה להגיד עכשיו? מה המסר החשוב? האם אני מגיבה למה שקרה בפועל או לסיפור שבניתי לעצמי בראש?
ושם נמצא המבחן האמיתי: לדעת להקשיב, להיות נוכחת, לזכור שלא כל דבר צריך לפתור מיד – ולפעמים הדבר הכי חשוב הוא פשוט להיות שם.
ובתוך כל הקצב והעומס של החיים, המשפט שאני חוזרת אליו הוא:
"לא להניח הנחות, להישאר סקרנית, ולהמשיך לכתוב את הסיפור שלי."