המהפכה שה-AI התחיל, ושתי הבעיות הגדולות שהוא השאיר לנו לפתור

זה לא סוד שה-AI שינה את חוקי המשחק.

מה שהיה לוקח שבועות – מחקר, כתיבה, עיצוב – קורה היום בימים. אבל המציאות לא נהיית יותר פשוטה. להיפך. היא מסתבכת. דווקא כשהכלים נהיים חזקים יותר, האתגרים האמיתיים של חברות ומנהלים מתחדדים.

ב-Leave a Mark, אנחנו עובדים עם לקוחות שמבינים שבעולם שיש בו אינסוף אפשרויות, צריך להבין בצורה מאוד חדה וברורה איזה סיפור אתה רוצה לספר, למי לספר אותו ואיך הכי נכון לעשות את זה, בזמן הנכון, במקום הנכון.

לחיצה על הכפתור במודלי AI לא פותרת את הבעיות העקרוניות שעומדות בפנינו, ובמאמר זה נציג שתיים מהן.

הבעיה הראשונה: פרדוקס השפע – אינסוף אפשרויות, פחות החלטות

AI פותח בפנינו עולם של שפע בלתי מוגבל – רעיונות, גרסאות, הצעות, ועיצובים בקצב מטורף.
זה נשמע כמו יתרון אדיר, אבל בפועל זו גם מלכודת: כשיש יותר מדי אפשרויות, אנחנו מתקשים לבחור.

הפסיכולוגים קוראים לזה Decision Fatigue, עייפות מהחלטות.

מחקרים מראים שככל שמספר האפשרויות גדל, רמת שביעות הרצון מהבחירה יורדת, וגם מהירות ההתקדמות נפגעת.

בפועל, זה אומר שפרויקטים נמרחים, צוותים מתפזרים, ולעיתים החלטות מתקבלות מתוך עייפות החומר, ולא מתוך שיקול דעת.

הנה כמה דוגמאות אופייניות מהשטח:

פרויקטים נתקעים בשלב הדיון כי "ממש עוד רגע נמצא פיתרון עוד יותר טוב״.
הנהלות בודקות עשרות אופציות, וכל אופציה פותחת דיון חדש.
תהליכי אסטרטגיה נמשכים חודשים, כי בכל פעם, רעיון חדש נכנס לתמונה.

לכן, השלב הקריטי הוא המעבר מהעולם האינסופי של רעיונות, לשלב ההחלטות והביצוע.

ופה נדרשת הובלה ברורה:

מישהו שיודע לסגור את הברז, לחבר את הנקודות, ולגרום לצוות להרגיש ביטחון בהחלטה הסופית, גם כשכולם כבר מאוד עייפים.

בתוך סביבה ניהולית מורכבת זו לא רק הכרעה לגבי רעיון כזה או אחר; זו עבודה לכל אורך התהליך: אם זה להגדיר קריטריונים ברורים מראש, לחבר את כל הנקודות, ולסיים בהחלטה אחת, חדה וברורה.

אז איך מתמודדים עם פרדוקס השפע?

צמצום מודע: בשלב הראשון פותחים את הראש, בשלב השני סוגרים ל-3–4 אופציות בלבד.
קריטריונים ברורים: מגדירים מראש איך מודדים הצלחה, כדי שיהיה בסיס אחיד להשוואה.
דדליין קשיח: החלטות ללא תאריך יעד ימשכו לנצח.
עיקרון ה״מספיק טוב״: עדיף להתקדם עם החלטה טובה עכשיו מאשר לחכות למושלמת שאולי לא תגיע אף פעם.
שיתוף ההנהלה בהחלטות: לא רק לעדכן, אלא לגרום לכולם להיות שותפים מלאים בתהליך.

Problem Two: The Gap Between AI Outputs and Human Delivery

נכון,AI יודע לספק תוצרים ברמה גבוהה, אבל בסופו של דבר, ישנם בני אדם בשר ודם שצריכים לעמוד ולהעביר את המסר. כי "לדבר מול קהל" זה לא רק להקריא טקסט מהשקף, מוצלח ככל שיהיה.

היום, מה שמבדיל מציגים זה לא רק התוכן, אלא הנוכחות האנושית.

ברגעים הקריטיים, הקהל עדיין רוצה לראות מולו בן אדם אמיתי. הוא מעוניין בחיבור אנושי – כדי להאמין לא רק למה שנאמר, אלא גם למי שאומר אותו.

נוכחות הפכה לכישרון התקשורתי הכי אסטרטגי בעולם העסקי.

וזה לא עניין של ליטוש. הבעיה היא לא ש“מצגות לא מספיק מלוטשות”, אלא איך מעבירים אותן בזמן אמת. בעידן ה-AI מה שחסר זו היכולת להיכנס לכל חדר, פיזי או וירטואלי, ולגרום לאנשים שיהיה איכפת להם מהתוכן.

והיום, חשוב לזכור, “חדר” הוא לא תמיד חדר. זה יכול להיות וובינר, פגישה בזום, ישיבת דירקטוריון, הרצאה, פודקאסט, סרטון קצר או אפילו שאלה שנשאלת לפתע בכנס מקצועי. בכל אחד מהפורמטים האלה, הנוכחות האנושית היא זו שמכריעה.

למה זה חשוב עכשיו? כי AI לא יודע להסביר איך הגיע למסקנה מסוימת. הוא לא יודע איפה לשים דגש, איך להעביר מסר בצורה שתהיה מותאמת לדובר, ושהמילים ישמעו אותנטיות ולא כאלה שיצאו מתבנית גנרית.

השימוש ב-AI יכול לתת תחושה של חוסר שקיפות שנובעת מכך שכאשר אנחנו מקבלים את התוצר – טקסט, עיצוב או נתונים – הבינה המלאכותית לא באמת מסבירה איך הגיעה אליו. אין פירוט של מקורות, של סדר הצעדים או של השיקולים שהשפיעו על הדרך. זה כמו לקבל תשובה חכמה בלי להבין את ההיגיון מאחוריה. ביומיום זה אולי לא מפריע, אבל בהחלטות עסקיות או בהעברת מסרים אסטרטגיים לאנשים חשוב לדעת שיש בסיס ברור ושאפשר לסמוך עליו.

כאן נכנס הערך האנושי: אדם יכול להסביר את הבחירות שלו, להגן על המסר מול שאלות, ולשדר אחריות אישית, דבר שמכונה לא מסוגלת לעשות. ולכן דווקא חוסר השקיפות של AI הופך את הנוכחות האנושית לקריטית, כי מי שמחזק את האמון מול הקהל הוא הדובר הבשר ודם.

לכן, חוסר השקיפות הזה פוגע באמון. וכשהאמון נשחק, נוכחות אנושית – ההרגשה שהמסר מגיע מאדם אמיתי – הופכת לנכס אסטרטגי.

מחקר של Freeman מדגיש:

95% מהאנשים סומכים יותר על מותג אחרי פגישה פנים אל פנים.
92% יוצאים ממנה עם תחושה טובה יותר כלפי החברה. זה לא קרה בגלל שקף כזה או אחר. זה קרה בגלל האדם שעמד מולם.

מהי נוכחות בפועל?

זו היכולת להרגיש בנוח עם המילים. נוכחות תלויה בהגשה (דליוורי) איכותית ואותנטית. וכאן צריך להיות שילוב של כמה גורמים משמעותיים שכדאי לשים לב אליהם:

נוחות עם הטקסט: שהמילים ישמעו טבעיות, כאילו יצאו ממך.
שליטה בשפת הגוף: איפה עומדים, איך זזים, מה הידיים עושות.
ניהול הקול: משחק בין עוצמה לשקט, קצב דיבור ופאוזות במקומות הנכונים.
קשר עין: לא רק סריקה מהירה של החדר, אלא יצירת רגעים אמיתיים עם אנשים ספציפיים.
סיפור אישי קצר: אפילו משפט אחד שממקם אותך בתוך הנושא ונותן חיים לשקף.

הקהל כבר עייף מתוכן שמועבר בצורה חפוזה ומדוברים לא מוכנים. הוא גם לא רוצה מופע זיקוקים; הוא רוצה להרגיש שהשקעת בו, שהזמן שלו שווה את זה.

העבודה הקשה היום היא להכין מנהלים להופיע נכון בכל פורמט, ולדעת להחזיק רגעים אנושיים בתוך ים של תוכן סינתטי שמיוצר בהמוניו על ידי הבינה המלאכותית.

השילוב המנצח: תוכן, נוכחות, הובלה

כדי להתגבר על שתי הבעיות העקרוניות שהצגנו – גם פרדוקס השפע וגם הדרישה לנוכחות מרשימה מול קהל – דרוש שילוב של שלושה מרכיבים:

תוכן חזק: ה-AI הוא עוזר מושלם שמביא אותנו לרמה גבוהה של תוצרים.
הגשה איכותי ואותנטי: נוכחות, ביטחון, חיבור רגשי, והתאמת התוכן לאישיות האותנטית של המציג.
הובלה ותהליך ברור: מסגרת עבודה שמסננת רעש, ממקדת, ומובילה להחלטות חדות בזמן הנכון.

ב-Leave a Mark אנחנו עובדים בדיוק לפי המתודולוגיה הזו.

אנחנו מזקקים את הסיפור (מה, למי ואיך), מייצרים תוצרים ברמה הגבוהה ביותר, מאמנים את מי שמציג כדי שהמסר יישמע טבעי ואותנטי, ומובילים תהליכי עבודה שמוציאים הנהלות וצוותים מהלופ האינסופי, אל עבר החלטות ברורות ויישום שלהן.

היום, בלחיצת כפתור אפשר לייצר עוד אלף גרסאות לכל בעיה. אבל אם לא מגדירים מחדש, איזה סיפור מספרים, למי ואיך, אנחנו נישאר תקועים. לכן, דווקא עכשיו, כשכלי ה-AI משכפלים תוכן בקצב מחרר, היתרון התחרותי עובר לאזור האנושי־אסטרטגי.

כי אחרי כל הטכנולוגיה, השפע, והאפשרויות, זה תמיד חוזר לאותו רגע אנושי.

רגע שבו אדם אחד עומד מול אנשים אחרים, עם סיפור, מסר, ורצון אמיתי שיקשיבו לו.

רוצים לעבור איתנו סדנת AI וסטוריטלינג? דברו איתנו:

שם

אימייל

טלפון

חברה

תפקיד

הערה, שאלה, בקשה

אישור פרסום

אני מאשר/ת קבלת תזכורות, תוכן שימושי וחומר שיווקי מ - Leave a Mark