הנסיכה הבריטית, והמלכה לעתיד, קייט מידלטון, היא אחת הדמויות האהובות ביותר בבריטניה. הציבור שם (ולא רק שם) משווע לכל פרט מידע שארמון המלוכה משחרר אודותיה. לכן כשפורסמה בינואר הודעה לקונית (מדי) על כך שהיא עברה ניתוח בבטנה, הדבר רק עורר יותר שאלות, ספקולציות ושמועות. בדומה מאד למה שקורה בארגונים שנוטים לא לתקשר או לתקשר בעמימות.
כעבור 3 חודשים פורסמה תמונה של הנסיכה, אחרי שנעשו בה כל מיני אדפטציות, מה שרק הגדיל את הרחשים בציבור ולקח את הסיפור למחוזות שונים ודימיוניים – בדיוק כמו שקורה בארגונים כשהנהלות מתקשרות חצאי דברים או עושות שימוש במידע "מטופל". עולם הפייק מאפשר היום להסב כמעט כל הודעה/תמונה/וידאו ועבור תקשורת ארגונית זו סכנה מוחשית ומיידית. הסכנה היא כמובן איבוד האמון של קהלי היעד.
הניסיון של קייט מידלטון מלמד אותנו שארגונים, כמו גם בית המלוכה, חייבים לנהל את התקשורת שלהם בהתאם לתקופה. להיות שקופים עד כמה שניתן, לתקשר בזמן, ובעיקר להקשיב למחזיקי העניין שלהם. אחרת התקשורת שלהם מסתכנת בלהפוך ללא רלוונטית.
