תשכחו מ"הון אנושי" – איך עברנו מכח אדם לא.נשים?

ניוז פלאש – "אנשים" זה כבר מזמן לא רק ריברנדינג למשאבי אנוש, אלא שינוי מיינדסט ממשי והסתכלות חדשה על עובדות ועובדים ועל מקומם בתוך ארגון מצליח.

עולם משאבי האנוש לא מפסיק להתפתח וכדי להבין איך הגענו עד הלום, בואו וניקח כמה צעדים אחורה. הביטוי הראשון בישראל לעובדים היה "כח אדם", ביטוי שנכון להיום נתפס כמיושן ואולי אפילו קצת שטוח או מקטין. עם השנים, השימוש במינוח "משאבי אנוש" הפך למקובל יותר ומחלקות משאבי אנוש הפכו לחלק אינטגרלי מתרבות ארגונית בחברות בינוניות ומעלה, אבל זה לא נעצר שם.

אולי זאת הקורונה ששינתה את פני השוק ואולי אלה דור המילינאלס והזד שדורשים שיראו אותם יותר, כך או כך מונחים כמו WLB חלחלו למיינסטרים והובילו לעלייה נוספת ומתבקשת במעמד העובדים שהפכו ל"הון אנושי", ביטוי שמגלם בתוכו תפיסה חדשה וממקם את העובדים כאחד מנכסי החברה מצד אחד, וכאנשים בפני עצמם מן הצד השני. במובן זה, המרחק מ"כח אדם" גדול למדי ונראה כי זו הייתה נקודת הציון המשמעותית ביותר לפני המעבר למינוח שבו אנו משתמשים כיום –"א.נשים".
מה זה אומר? מעבר מלראות בעובדים איזשהו כח, משאב, או נכס בבעלות החברה, ללראותם כמו שהם כבני אדם, בעלי צרכים, חששות ושאיפות, הינה שינוי תפיסה מחייב הרבה מעבר לרמה הסמנטית.

בעוד שיש חברות שבהן זה מס שפתיים, ארגונים מובילים הם כאלה אשר ביצעו גם שינוי אסטרטגי מבפנים – הסתכלות על העובדים לא כמשאב או אמצעי להשגת ביצועים ומטרות, לא עוד בורג במכונה, אלא כשותפים אסטרטגים להצלחת החברה.

לדוגמא, אם בעבר נהוג היה לספק חבילת הטבות אחידה לכלל העובדים, כיום ההבנה היא שבכל שלב בחיים יש לעובד צרכי רווחה אחרים; כשאתה רווק מעניינים אותך יותר פינוקים, כשאתה מקים משפחה יותר חשובים לך איזון והיברידיות, כשאתה מתקדם בתפקיד סביר שתרצה לקבל יותר בונוסים על ביצועים, הכשרות והעשרות וכיוצ"ב. לפי זה ארגונים יוצרים ויוצקים תוכניות פיתוח עובדים בהתאמה אישית.

אך בעוד שיש חברות שבהן זה מס שפתיים, ארגונים מובילים הם כאלה אשר ביצעו גם שינוי אסטרטגי מבפנים – הסתכלות על העובדים לא כמשאב או אמצעי להשגת ביצועים ומטרות, לא עוד בורג במכונה, אלא כשותפים אסטרטגים להצלחת החברה.

השינוי הזה בא לידי ביטוי גם במחלקת משאבי האנוש בארגון: אם בעבר היו ממוקדים בתהליכים, היום זה באנשים, אם קודם עסקו באדמיניסטרציה, עכשיו מדובר באופרציה של אנשים כשהפוקוס הוא על מחזוריות חיי העובד בתוך חברה, המסע שעובר העובד מרגע שהוא נכנס למקום עבודה, חדש דרך הקליטה והאונבורדינג, ועד לקידום ועזיבה. מעיסוק בטופסולוגיה למיקוד הרבה יותר אסטרטגי – ניהול האנשים במובן של איפה למצב אותם כדי להנות בצורה הדדית זה מזה, כשטובת העובד שוות ערך לטובת הארגון. כל אלה הפכו את מחלקת משאבי האנוש בארגונים לשותף עסקי חשוב בהחלטות הנלקחות בארגונים.

לסיכום, נושא חווית עבר שדרוגים רבים בעשור האחרון וחשוב לזכור שמרגע שמסתכלים על העובד כאדם ולא כמשאב, כל התפיסה המערכתית צריכה להשתנות, כאשר האדם הוא המרכז ובהתאם לזה נבנית ההתפתחות האישית והמקצועית של העובד, לצד צרכי הארגון ויעדיו העסקיים. הדרך לשלב בין השניים היא סוג של אמנות ומחלקת התרבות הארגונית שלנו תשמח לייעץ ולעזור.

מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור >>