רוצים לעבוד פחות ולהספיק יותר? השיטה שעובדת עבורכם
- מאת Leave a Mark
- 11/30/2022
לא משנה אם אתם שכירים, עצמאיים או היברידיים, אם גם אתם מוצאים את עצמכם מתחילים יום עבודה כשאתם ערניים ומפוקסים בשעתיים הראשונות ומשם מתחילים לאבד ריכוז ולהתפזר, כדאי שתמשיכו לקרוא, יתכן וטכניקת פומדורו הומצאה במיוחד עבורכם.
שמעו סיפור...
אתם כבר יודעים כמה שאנחנו מעריכים סיפורים טובים, אז ראשית נתחיל בסיפור מאחורי השיטה ומהיכן היא הגיעה אלינו. השם "פומדורו" כבר מרמז לנו שמקורה של הטכניקה הוא באיטליה, היא נוצרה אי שם בשנות ה-80 על ידי פרנצ'סקו קירילו, אז סטודנט איטלקי וחובב בישולים ולימים גם יזם, מפתח תוכנה וסופר והיא שרדה עד לימינו.
טכניקת פומודורו - רגע, מה הקשר לעגבניה? טוב ששאלתם.
במהלך לימודיו לתואר באוניברסיטה, השתמש פרנצ'סקו בטיימר לבישול בצורת עגבניה (פומדורו באילטקית), הטיימר היה עוזר לו להקדיש פרקי זמן קבועים ומדודים ללימודים וכשהיה מצלצל, היה יוצא להפסקה יזומה וקצובה בזמן לצורך רענון, וחוזר חלילה.
אפקטיביות זה שם המשחק
הלימודים במחזוריות של ריכוז ורענון אפשרו לו בסוף היום להגיע להספק טוב יותר ולמידה אפקטיבית יותר ומכאן למעשה התגלגלה השיטה לשאר העולם. ההיגיון די פשוט ונשען על כך שקל לנו יותר להתרכז במשימה ובזמנים כשאנחנו ברצף עבודה ללא הסחות דעת, כשאנחנו יודעים שלאחר כל מקטע (פומדורו) נצא להפוגה.
האורך הקלאסי לכל מקטע פומדורו הוא 25 דקות עבודה, וכ-5 דקות הפסקה. אך זה תלוי ומשתנה בין אדם לאדם, בין שעות היום ובמורכבות המשימה. לדוגמא – יש פרויקטים אשר נפרשים על פני ימים ולכן לא ריאלי להגדירם לפי מקטע עבודה יומי. במקרה כזה, מראש נחלק את הפרויקט למשימות יומיות ואותן נחלק למקטעי פומדורו קצובים.
מה עושים בזמן ההפסקה?
בגדול, מה שרוצים, אפשר לנשנש משהו, להמתח קצת, ללכת להכין קפה. מומלץ שלא להתפתות למסכים ולא לענות למיילים או הודעות וואטסאפ שהתקבלו בזמן העבודה ועלולות להוציא אותנו מפוקוס ולמשוך את זמן ההפוגה מעבר למה שהקצבנו לעצמינו. בשביל זה יש את ההפסקות הארוכות יותר שעל פי פרנצ'סקו מומלץ לקחת לאחר 4 סבבי פומדורו ואורכן בין 15-30 דקות.
מומלץ שלא להתפתות למסכים ולא לענות למיילים או הודעות וואטסאפ שהתקבלו בזמן העבודה ועלולות להוציא אותנו מפוקוס ולמשוך את זמן ההפוגה מעבר למה שהקצבנו לעצמנו.
למי מתאימה השיטה?
השיטה אידאלית במיוחד למשימות יומיות ושוטפות שצריכות להסתיים מהיום להיום (משימות צ'ק-ליסט) ואהובה במיוחד על ידי עובדים עצמאיים, פרילנסרים, סטודנטים ומומלצת הרבה פעמים על ידי אנשי משאבי אנוש בתוך חברות וארגונים. הדרך הטובה ביותר לדעת אם השיטה מתאימה לכם היא ניסוי וטעייה והגדרה אישית של זמני העבודה וההפסקה שעובדים עבורכם. אפשר להתחיל מההמלצה הקלאסית ולזוז בתוך הטווחים לפי מה שעובד לכם טוב יותר.
בעד ונגד השיטה
עצם העובדה שיש לנו "דדליין" מוגדר וקבוע מראש לביצוע משימה כאילו 'מאלץ' אותנו לשבת ולסיים אותה, לעומת זאת, אם נדע שיש לנו יום שלם לביצוע אותה משימה, כנראה שנדחה אותה או שנתחיל ונחזור אליה כמה פעמים במהלך היום. בנוסף, המוטיבציה בצורת הפסקה מתפרשת אצלנו כתגמול לעבודה ולריכוז. החלוקה של משימה מורכבת לתתי משימות גם היא עוזרת לתחושה שאנחנו בשליטה ולא קורסים אל תוך רשימה אינסופית של מטלות. כמובן שכאן דרוש גם תעדוף משימות לפי המשימות שיקדמו אתכם יותר לעבר המטרות שלכם, ממליצים בחום להרחיב קריאה בנושא עם שיטת 80/20 שכתבנו עליה כאן לא מזמן.
החלוקה של משימה מורכבת לתתי משימות גם היא עוזרת לתחושה שאנחנו בשליטה ולא קורסים אל תוך רשימה אינסופית של מטלות.
בנוסף, ואולי החלק החשוב ביותר הוא יכולת המדידה, דרך השיטה אתם למעשה מסתכלים מהצד על טיב והספק העבודה שלכם ומבינים יותר לעומק את המקומות שבהם אתם טובים יותר והיכן אתם צריכים יותר זמן.
לסיום, אם אתם רוצים לנסות את השיטה בעצמכם תוכלו להשתמש בטיימר בסמאטרפון שלכם, לחפש בחנות האפליקציות וכמובן להישאר נאמנים למקור ולהיעזר בטיימר מהמטבח.
בהצלחה!