הטרנדים החמים של תקשורת ארגונית

בעולם שהולך ונהיה יותר כאוטי ומבוזר, הצורך ביצירת תקשורת אפקטיבית רק הולך ועולה. זה נכון כשמדברים על קשרים אישיים וזה נכון שבעתיים כשמדברים על תקשורת פנים ארגונית. אז איך אפשר בכל זאת להתגבר על כל הרעש ולייצר תקשורת פנים ארגונית אפקטיבית? מיפינו עבורכם את 3 הטרנדים הבולטים שיעזרו לכם לתקשר טוב יותר עם העובדים.ות ב-2024.

AI – הטכנולוגיה החדשה שנכנסה לסערה בחיינו ומשפיעה על כל תחום כמעט – כולל תקשורת הפנים ארגונית.

חוויית העובדים – המגמה לראות בעובדים.ות כמי שמצפים ממקום העבודה גם לחוויה רק תלך ותתחזק, ותהפוך השנה למרכזית באסטרטגיית הארגון – החל משימור וגיוס עובדים וכלה בתקשורת פנים ארגונית.

תקשורת אמפתית – תקשורת שבאמת רואה את העובדים, כל אחד.ת במצב האישי/ המשפחתי/ והלאומי שלו. בעולם העבודה בישראל של אחרי ה-7 באוקטובר פשוט אי אפשר אחרת.

במבט ראשון, עלולים לחשוב שישנה סתירה בין המגמה הראשונה לשתי האחרות: בעוד שתי המגמות השניות מבוססות על התובנה שהעובדים הם בני אדם ויש להם חיים שלמים מחוץ לעבודה, הרי שהטרנד הראשון הוא דווקא עליית התקשורת הלא-אנושית. אבל, למעשה לא רק שהמגמות אינן סותרות זו את זו, אלא הן אף משלימות אחת את השנייה. שימוש אפקטיבי ב- AI הוא כזה שדווקא יעזור לכם להתאים את התקשורת, למידה, וחוויה לכל עובד באופן פרטני.

AI- אינטליגנציה מלאכותית משתלטת על עולם התקשורת הפנים ארגונית

ב-2023 ה- AI הפך לתופעה שמשנה ומשפיעה על כל תחומי העבודה כולל כמובן תקשורת פנים ארגונית. אחד השימושים הצומחים בכלי AI הוא לחסוך מעובדים.ות את הצורך ברישום פרוטוקולים, סיכומי פגישות ותיעוד על ידי שימוש בתוכנות הקלטה ותמלול. תחום מבטיח נוסף של שימוש ב- AI בתחום התקשורת הפנים-ארגונית, הוא שילוב הטכנולוגיה בתחום הלמידה הפנים-ארגונית.

חוויות עובדים - עובדים רוצים לתקשר חוויות, לא עבודה

אחד השינויים המרכזיים שחלו בשוק העבודה בישראל היא השינוי בהסתכלות על עובדים.ות מ"משאבי אנוש" ל"הון אנושי". גם כאן, כמו בתקשורת אמפתית, ההבנה היא שהעובד הוא אדם שלם בפני עצמו, ועובד.ת מרוצה ויעיל.ה הוא.היא עובד.ת שרואים את סך חלקיו.ה – כולל את חייו מחוץ למשרד. כלומר, שהארגון מתאים את עצמו לצרכי העובד, ולא להיפך.

ההבנה הזו הולידה בחברות את התפיסה של "חווית העובד". כך הפכו מחלקות HR למחלקות שבוחנות את האופן בו העובד.ת חווה את מקום העבודה, בדומה לאופן שבו מחלקות שיווק מנתחות את הדרך בה הקוחות חווים.ות את המותג. עובדים.ות, כמו לקוחות, ישמחו לשתף ברשתות שלהם ולהפוך לשגרירי מעסיק – אבל רק אם החוויה שלהם.ן תהיה טובה. אחד התחומים שהשינוי הזה נותן בו את אותותיו הוא תהליך קליטת העובדים.ות (שקיבל מיתוג מחדש כ"אונבורדינג"). עוד השפעה של כך היא ציפייה גוברת של עובדים מארגונים להיות יותר מעורבים חברתית ופוליטית.

תקשורת אמפתית - לראות את העובדים.ות גם מחוץ לעבודה

בישראל, מאז ה-7 באוקטובר מציאות החיים הפכה לכל כך רגישה ונפיצה – שזה לא יכול שלא לחלחל למקומות עבודה. המציאות הזו מייצרת סיטואציות כל כך קשות ועדינות, שהן מחייבות ארגונים לשנות את הטון והסגנון. מעסקים שלא ישכילו לעשות את הסוויצ' מתקשורת קרה ועסקית לתקשורת פרסונלית ורגישה, עלולים למצוא עצמם מוקד לשיימינג.
אחת הדוגמאות לכך היא גל סרטוני הטיק-טוק שמצלמים את שיחות פיטורין של עובדים.ות. אם פעם עובדים.ות מפוטרים.ות היו מנסים.ות להסתיר את הפיטורין שלהם ורואים בכך עניין מביש – היום להיפך. עובדים.ות משדרים בגאווה את הפיטורים בערוצי הטיק-טוק ואינסטגרם שלהם כדי להפנות את האצבע המאשימה (והמביישת) לעבר המעביד.

אז איך מכניסים תקשורת אמפתית לארגון? הדבר החשוב ביותר זה לחזור לבייסיק:מי קהל היעד שלי? ואז תשאלו: ומה הקהל הזה חווה כרגע? מה יכולות להיות נקודות רגישות אצלו? מה הוא היה רוצה לשמוע, או באיזה אופן ניתן לנסח עבורו מסרים (גם אם הם קשים), כך שהוא ירגיש שרואים אותו ומודעים לאתגרים שהוא חווה.

ועוד טיפ קטן – אם אתם לא בטוחים לגבי תקשור מסוים אם הוא בטון/סגנון הנכון? תעשו בדיקה. תנו לעובד.ת ששייך.ת לקהל היעד לקרוא ולהגיב.

התקשורת איתנו מתחילה כאן

Facebook
WhatsApp
LinkedIn
Email
Magazine header 001-02

להרשמה לניוזלטר וקבלת כל העדכונים והכתבות האחרונות הירשמו כאן